בין יום השואה ליום הזיכרון, בין עבדות לחירות, בין פסח לשבועות

בין קפלי ההיסטוריה האנושית בכלל וההיסטוריה של עם ישראל בפרט,  מונחים כמה עקרונות מאקרו: הכל חייב לציית לתכלית הבריאה, לתכלית הפלנטה, לתכלית האדם, למחשבת הבריאה, לחוקי הבריאה. בכל תוכנית קוסמית לאבולוציה, בכל מדיום קיומי, בכל התנסות, עקרונות המאקרו מופיעים, בגלוי או בהסתר, כל פעם בתצורה אחרת,  אבל עם אותו עיקרון: כפי שלמעלה – כך למטה.

תכלית הבריאה להיטיב = להעצים את האינסוף. כדי להעצים את הבריאה מנצח העבר – לנצח העתיד, יש להזין אותה באור, אהבה, אושר, חסד, שפע. רק תדלוק זה יביא מערכת אל עבר היעד הגבוה הבא.

את הטוב האלוהי האינסופי הבורא ממטיר בדומה לשמש. כל אחד, במדיום הקיום שלו ובתדר תודעתו, מושך מהשפעת הטוב הזה על מנת להעצים את קיומו.

מחשבת הבריאה:

• הכול נובע מהאחד – מהנקודה – מהשורש (האחד שהביא לידי קיום את פרח הבריאה).
• הבריאה היא שלם  as such.
• הבריאה משתלשת על פי  חוק ההשתקפויות 1:3:1.  כפי שלמעלה כך למטה.
• טבע הבריאה הנו אוטופואטי (self-creation):  נמצאת בהשתנות תמידית אל עבר הממד הגבוה הבא בהתאם לעיקרון ההתאמה – השתוות בצורה.
• השיעור המרכזי באבולוציה הוא אחדות הניגודים (0) – עיקרון הקוטביות (+/-).
• שפת הבריאה היא רטט/תדר/צליל/צבע (ויברציה, תנודתיות, תורת המיתרים).
• החוקים/הכוחות:

• כוח הכבידה – חוק המשיכה – תלות הדדית.
• כוח אלקטרומגנטי – חוק המגנוט.
• כוח גרעיני חזק – חוק סיבה–תוצאה.
• כוח גרעיני חלש – חוק שיווי משקל.
• לכל דבר על כדור הארץ (ביקום הקיומי – 3) יש תאום שזור ברחבי הבריאה.

תכלית הפלנטה אבולוציה. על פלנטת ארץ לעבור בתוך 250 השנים הבאות (עד סוף המאה ה- 23) ממדיום ארץ – מדיום מוות (ממדים 3-4), למדיום אוניברסלי – מדיום אלמותי (ממדים 6-7).  בדרך, עליה להיכנס לממד 5, ממד הטרנספורמציה הדרמטי, שינוי צורה מגוף חומר דחוס לגוף אור מזוכך.

תכלית האדם אבולוציה כדי להשיג חזרה השתוות צורה; להחזיר לנו את המעלות האדירות שאיבדנו, את עוצמת המוח, את הלב הטהור, את היכולת הכל יכולה לברוא, כדי שנוכל לחזור לאחד – למקור ממנו באנו, הכוללות הרוחנית ממד 8,  כאדם גדול – בעל שיעור קומה – יקום זעיר אנפין.

בעת הזאת "האבולוציה של המין האנושי שקיימת על כדור הארץ שלכם, הועלתה על מסלול מהיר כדי ליצור מין שיהיה מסוגל לעזוב את כדור הארץ ואת מערכת השמש במהירות".

אנחנו יכולים לגזור למשל את ההיסטוריה של ישראל לחבילות מיקרו קוסמוס ולמצוא בכל חבילה את אותם יסודות מאקרו. הדבר היחיד שמשתנה הוא הצורה התואמת את ממד האבולוציה של התודעה.

ניקח לדוגמה את פרק הזמן מיציאת מצריים ועד קבלת התורה במעמד הר סיני; פרק של הליכה במדבר במשך 49 ימים, ביום לאור עמוד הענן ובלילה לאור עמוד האש. 49 ימים בהם חבורת עבדים הפכה לעם.

סיפור מקסים שאולי אפילו התרחש ואף עיצב את 49 ימי העומר. אבל בואו ננסה להבין מאקרו:

49 מייצגים אוקטבה מלאה: 7X7 כי לכל צליל 7 תווים = 49 צלילים.  7 הוא פרח הבריאה. כל מבנה בבריאה בנוי כפרח בכפולות ממדי ההשתלשלות. גם מבנה האדם הוא פרח: 7 גופי חומר + 7 גופי אור. סולם הטיפוס האבולוציוני הוא 7 ממדים. רובדי הידע המסייעים הם 7X7 . 3X7 מידות רעות מול 7X7 מידות טובות, וכן הלאה.

בתוך 49 הימים, חבורת העבדים עברה קפיצה אבולוציונית קוואנטית מופלאה עד שהפכה לעם.

המדרגה ה- 1: אורות גוף – נפש (ממדים 3-4).

המדרגה ה- 2: אור הרוח (ממד 5).

המדרגה ה- 3: אור הנשמה (ממדים 6-7, הגאולה).

המדרגה ה- 4: אור חיה (ממד 8, חזרה למשכן בכוללות הרוחנית יקום 2).

המדרגה ה- 5: אור יחידה (ממדים 9-10, נקודת מוקד אנרגיה אדירה, 147 שמות האל, אור קדוש, כוללויות אמת-כל).

כלומר, התקווה של קוסמוס ושליחו משה הייתה שבתוך 49 ימים יצליחו האנשים להפוך ל"אחד, יחיד, מיוחד", למרות הניגודים וההפכים.

לאחר 2 ניסיונות זה הושג. לזמן קצר בלבד.

למרות אלפי שנים שעברו מאז, עם ישראל עדיין נמצא "בגלות מצריים", מונע על ידי מידות רעות/כלים שבורים (גאווה ושליטה), חוטף מכות מייסרות ברמות על, ועדיין לא לומד דבר. הפרדוקס הוא, שהיית מצפה למידות טובות/רוחניות במיוחד מהמגזר המאמין חרדי – דתי המנפנף ב'תורתו אומנותו' (הפך את הדת לפוליטית). אבל מה קורה בפועל? גיהינום!

מה ההבדל בין גן עדן לגיהינום?

יום אחד ניסה אחד החכמים לבדוק בעצמו וביקש שייקחו אותו לסיור.

תחילה הביאו אותו לשערי הגיהינום. הוא ראה חבורת אנשים עליזה יושבת סביב שולחן אוכל מלא בכל טוב, אבל לכל אחד מזלג כפול מאורך ידו. הם ניסו לאכול ולא הצליחו.

אז עבר לגן עדן. ראה את אותה תמונה; אנשים שמחים יושבים לסעודה מפוארת ולכל אחד מזלג כפול מאורך ידו. אבל הפעם, כל אחד האכיל את זה היושב מולו. כולם יצאו שבעים וטובי לב!