לתקשר עם המהות.

הגיע הזמן להתחיל לשוחח עם המהות שלנו, עם האל הפנימי, ולהפסיק לתת כוח לרעשים החיצוניים. הרעשים החיצוניים מחלישים בעוד שהקול הפנימי של מהות הוא צלול ושקט. אם רוצים אנחנו לממש את תוכנית הנשמה ולחזור להיות אדם גדול – אדון הכוללות העצמית שלו – מודע לעצמו על מלא (אבולוציה – הנשמה בפעולה), עלינו לאפשר לקול המהות לתפוס את מקומו בקדמת בימת החיים ולאחוז חזק בהגה.

לתקשר עם המהות = ליצור קשר (לא חיבור), לולאה בלתי נפרמת, קשר מודע בין גן המהות הפנימי לגן המהות שבכוללות הרוחנית (חוט הרוח)…או קשר בין המהות לבין הזהות על מנת להכליל את כל הפנים "בסיר אחד" (המהות היא המתמירה).  ההפרדה נמצאת בשכל שלנו. לכן רובנו מנותקים מהמהות.

ניתוק מהמהות/ניתוק מהאל הוא התקבעות במדיום מוות…מ-ה-ות.

למה זה חשוב?

כי לא ניתן לעבור היום לממד עידן הזהב/מדיום אוניברסלי, התכלית של התוכנית לאבולוציה (ממד 7, שער הגאולה), אלא על גבי כנפי המהות שלנו בלבד.

ולמה חשוב לעבור לעידן הזהב?

1. כי הפלנטה עצמה עוברת למדיום האוניברסלי. אם לא נישאר עליה כישויות אור, ניפול לממדים נמוכים ומאתגרים.
2. כי האל זקוק בעת הזאת לגן המהות המועצם שלנו שעבר כמה גלגולי אבולוציה, כדי לאחד אותו עם גן השורש, הפרוטוטיפ אטלנטה, עבור בריאת יצור אנוש-על של הבריאה החדשה ביתא – נובה.

לכן, תפקיד האבולוציה הוא להסיר את הקליפות המסתירות על המהות (לפצח את מערכת ההצפנה), לשחרר את אנרגיית האנטרופיה שהייתה לכודה אלפי שנים בתיבת הנדוניה שלנו, בשרשרת סיבה – תוצאה, במעיין המחשבות, ולבנות עוצמת טיפוס. 'הכלי' היחיד שיכול לפצח את ההצפנות סביב המהות/ארכיבי המוח הוא מחולל המוח (מחשבה מפעילה את מנגנון הסחרור) – מנגנון החשיבה, המחקה את המוח הקוסמי.

• גן המהות הוא פוטון של אור שהחל את נתיבו בכוללות הרוחנית (יקום 2 ממד 8) ומכיל בתוכו את הבריאה כולה (3 הטיפות שהביאו הכל לידי קיום: צליל – אור – אש).
• המהות היא נצחית ונעדרת צורה. היא שלמה ומושלמת. זרע קיומנו שלם שלא ניתן לחלוקה, ניצוץ אלוהי (חלק אלוה מעל), פנינה יקרת ערך שקופה, קורנת אור, המכילה בתוכה את הבריאה כולה.
• במהות אנחנו יצורי אנוש אמיתיים נעדרי תבניות/חלקיקים. 
• גרעין המהות היא מחשבה = עמוד השדרה של הפוטנציאל האוניברסלי שבנו.
• לפיכך, המהות הינה מרכז נביעת המחשבות (בדומה לאוקיינוס המחשבה). תיבת נדוניה של ידע צלול מאוד וטהור, תיבה של כל הרפליקות של כל המחשבות שיצרנו אי-פעם.
• גן המהות = הוא שרשרת סיבה – תוצאה = לולאה מופשטת ומוזרה = עץ הידיעה המתייחסת לעצמה (self-referral) מתוך הכרה אוטונומית (Autonomy)! 
• ברמה הביולוגית המהות היא תא גזע שמרכיב את המבנה הביולוגי של הלב. הוא מנהל העבודה של תהליך התהוות הכלי/הגוף/ הענפים – הזהות: מלבושי אגו/קליפות/חומר הנפש הבהמית/ הרצון לקבל לעצמי.
• הנשמה שבתוך גן מהותנו, מהווה את פוטנציאל המהות של האנרגיה הגופנית שלנו שהיא אנרגיית הקונדליני. אנרגיית הקונדליני שומרת על הקשר האטומי הפיזי שלנו ביחד. היא המנהלן של הסדר הפיזי של הגוף. האנרגיה הזאת נכנסת מהנקודה המשותפת של המוח, עוברת דרך חוט השדרה ומצטברת בעצם הזנב כעוצמה קוסמית. בדרך היא מחלקת "תדלוק" לכל התאים. אנרגיה זו שומרת על הקשר האטומי הפיזי שלנו ביחד.

1. עד כמה אתה מוקיר ומכבד את 'מנהל העבודה' שבתוכך?
2. האם ה'נעל'/הכלי/הגוף של הנשמה שאתה תואמת את נשמתך?
3. איך תגרום ל'נעל' להתאים עצמה לנשמתך?

נכון שהמהות שלנו (מקומה בלב) היא מעיין המחשבות שלנו, תיבת הנדוניה שלנו מרגע הנשימה הראשון אי-פעם, אבל 'הכלי' היחיד שיכול לפצח את ההצפנות סביב המהות/ארכיבי המוח הוא מחולל המוח (מחשבה מפעילה את מנגנון הסחרור) – מנגנון החשיבה, המחקה את המוח הקוסמי.

לכן חשובה הקואורדינטה התודעתית בין שכל ללב: התודעה מפילה גל אנרגטי (בדומה לצמחים שממירים אור שמש לאנרגיה כימית)…המחשבה מגדירה את החלקיק…מחולל המוח נכנס לפעולה ומפעיל את מנגנון החשיבה.  המנגנון 'חופר' בארכיבי 'המוח/לב' (מנגנון המחשבה), ומוציא לאור את הזרעים הבשלים להיטהר/להתעצם/להתאיין.

כלומר, המשחק בין הרוח לחומר, בין אינות לכוליות נעשה על ידי התודעה. הכל הוא self-creation/תהליך אוטופואטי/ייחוס עצמי ובריאה עצמית. לכן התודעה אחראית על הבנה עמוקה.

1. מה ההבדל בין לחוות כוליות-צורה לבין לחוות אינות-נעדרת צורה?
2. כיצד פוטונים של אור בלתי נראים הופכים לתגובות כימיות ולמקצבים חשמליים שיוצרים את תמונת המציאות?

אם נסיר מחשבות, תחושות, דימויים ורגשות, כלומר, אם נסיר את תכני הנפש, נישאר עם תודעה טהורה. מחשבה טהורה. מושכלות. השורש.

מאחר ורובנו חסרי תודעה מעבר ל'חור מנעול', המחשבות שלנו מוגבלות, מעוותות, חלשות, מחולל המוח שלנו איטי. אין לנו את העוצמה לטפס ממדים ולסיים את תוכנית הנשמה.