להיות 'אני' = להיות 0

• היא תודעה עם אפס מגבלות וגבולות. אפס זהויות, זיכרונות וצורות. היא פועלת במדיום האינות – אי-קיום.
• היא ישות אלוהית שהיא אהבה.

• היא מדיום של השראה ולא של זיכרון. משוחררת מאמת יחסית, מהתניות, מאמונות מקבעות, מרצונות מוגבלים. עובדת עם מודל הבריאה + לאיזו מחשבה אנחנו נותנים כוח ולמה? + לבחור במסר ולא בסיפור + לבחור בהתנסות עצמה (בתהליך) ולא בתוכן ההתנסות (צורה, תחושה) + שיטת הו'אופונופונו.
• היא תודעת מהות.

• שומרת את שתי כפות המאזניים המנוגדות (+/-) בשיווי משקל, בנקודת הקשר (0).

לפיכך,  היא מחוברת לאוריינות השמיים: למחשבת הבריאה – לפרספקטיבה קוסמית – למבנה הבריאה. בעזרתה משילים את כל העלים (המוץ) ונשארים עם השורש (התבן, המהות).

• האם המוח שלך משרת יותר את הזיכרון או יותר את ההשראה?

תודעה אוניברסלית צועדת יד ביד עם פרדיגמת YOU – משרתי האנושות. כדי לשרת את האחר ללא הבחנה, ללא התניה, ללא שיפוטיות, עלינו כל הזמן לאפס את הזיכרונות במוח: תבניות, אמונות, קיבעונות, רצונות.  רק כאשר המוח שלנו במצב אפס, אנחנו יכולים לראות את האחר במהותו.

אין הכוונה בתודעה אוניברסלית – תודעת אפס לתודעה נעדרת מחשבות. אין המשמעות בניטרליות להישאר משותק ולא לעשות דבר. אלא ההיפך, תוך כדי דיבור או כתיבה אדם יכול לקבל השראה אם הוא לא נצמד, אם הוא פתוח, אם הוא במודעות ערה.

כדי להשיג תודעת אפס = את אוריינות השמיים = את אוריינות המהות, יש לפעול עם ארבע  טכניקות:

1. 1. להתמקד במסר ולא בסיפור.
   2. לשאול: לאיזו מחשבה אני נותן כוח ולמה?
   3. שיטת הו'אופונופונו שמנקה עיוותי מחשבה – חשיבה מהמודע והתת מודע של עצמנו.
   4. שיטת 'העבודה' המבררת מהי אשליה ומהי אמת.

כאשר אנחנו פועלים מתודעת אפס, מהריק, מאי-קיום, מאי זיכרון, מאי הבחנה, אנחנו מתחברים למקור, לאהבה, לאור עליון שבתוכנו ומבקשים ממנו לתקן את המחשבות המשובשות שלנו שיצרו את הבעיה. זהו תהליך תוך אישי ולא בין אישי. לא מתערבים בנתיבו של האחר. כל אחד אחראי אך ורק על נתיבו שלו. לא שופטים, לא מאשימים או מתלוננים על האחר. אין פרשנויות ודעות על האחר. האחר הוא רק טריגר המעורר את המודע והתת מודע אצלינו.