המודל
הסבלנות בקוסמוס נגמרה והזמן דוחק. האוקיינוס בתוכו אנחנו מתקיימים הפך לאוקיינוס אדום לוהט, רותח, גועש, מחכך, שורף, מכלה, שתפקידו למוסס את תודעת ההישרדות של האנושות ולגרום לאירועים מעוררים לטלטל את נפש האדם מבלי שיוכל לחזור לשגרה הנוחה.
עלינו להסכים לצאת משלוש המלכודות שמפעילות את כולנו:
לכודים בארציות
• רובנו נמצאים בהתפתחות (תנועה אופקית), ניגשים לחיים באופן מכאני – פונקציונלי (בדומה לתיקון מכונית במוסך), פועלים בעזרת פרדיגמות US – I.
• רובנו מקובעים ונעולים בתוך קליפת אגוז קשה.
• רובנו בעלי הבנה רדודה של המציאות. הלכנו לאיבוד “בים העולם”.
• רובנו מתמקדים בדברים הלא חשובים בחיים. משקיעים במותרות.
• רובנו מסתפקים ברסיסי אושר, ברסיסי פוטנציאל וברסיסי אהבה.
נמצאים בגלות הדעת
• רובנו רחוקים מהמהות שלנו, מהפוטנציאל האדיר שבנו, מהאמת.
• הפכנו לאסירים בתוך הזהויות שלנו.
• ההגה לחיינו נמצא בידי אחרים ובעיקר בידי האגו.
• חיים השוואתיות, הפרדות, שיפוטיות, תגובתיות, הרגלים.
• המוח שלנו פועל כבגן חיות והדיבור שלנו צפוף, עמוס ולא מדויק (מלא סתירות).
• אין רצון חופשי.
מפחדים מהלא נודע
• פחד יושב על בורות: אנחנו יודעים את עצמנו, את המציאות, את האמת רק מתוך חור מנעול התודעה.
• מפחדים לפלרטט עם אי-ודאות, להמציא ולכן מחפשים שליטה או את המוכר והמובן.
• ממשיכים להיות פיונים על לוח המשחק של בעלי השררה, הכוח, המשאבים. רבים מאיתנו הם הערת שוליים בעולם של שולטים.
• רצים לחפש את המטפל, הגורו, המכונאי, הקביים שיושיעו אותנו.
• משקיעים בהרחבת ארגז כלים פונקציונלי.
הפתרון היחיד הוא:
לסובב את העולם הפוך!!!
לחרוש את שדות התודעה מכל עשבי הבר – לזרוע זרעי חיים חדשים ולקצור מחרים חדשים – אדם חדש – מציאות חדשה – ארגונים חדשים – חברה אנושית חדשה – יכולות חדשות – אמיתות חדשות.
בעזרת
הטכנולוגיה האוטופואטית; Self-Creation
EDIT
"התבן" עובר מבעד לחורי הנפה וממלא את תיבת הפוטנציאל, ואילו "המוץ" נשאר למעלה עד שיעבור שינוי צורה. לצד הטכנולוגיה האוטופואטית פועלת טכנולוגיה קוסמית "ציקלון" אשר מהדהדת לספר החי שהלומד מעז לפתוח. כאשר נצליח לשכון בתודעת ההשתקפות של אטלנטה, נתמזג עם הגן האצילי שבנו.
לכולנו היכולת לכבוש את פסגת הקיום האמיתי שלנו הקומה ה-100. אנחנו מביאים את העתיד לכאן ועכשיו.
