האם מערכת AI יכולה לחקות מערכת חיה?

יותר שאלות מתשובות. הזמנה לשיח.

'חייזרים' נחתו על הפלנטה, מוכנים לעשות עבורנו עבודה בחינם.

האם הם חכמים מאיתנו, עוצמתיים מאיתנו, זולים מאיתנו, טובים מאיתנו?

לא ממש. היתרון של AI הוא רק על פני מוח מוצפן, אבל לא אל מול הפוטנציאל  שלנו (מוח קוסמי).

כל רעיון/מחשבה אשר פיצחנו את הצפנתם ניתן לסמלץ (הדמיה, סימולציה)  ב- AI על ידי נוירונים סינתטיים.

בעולם שבו בינה מלאכותית (AI) הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו המקצועיים והאישיים, היכולת לאוטומט תהליכים מורכבים היא כבר לא בגדר מותרות אלא הכרח.  לאחרונה פותחו כלים חדשים לבניית סוכני  AI  המסוגלים לבצע משימות רבות-שלבים באופן עצמאי כמעט ללא התערבות ידנית.  גם עוצמת ומהירות שליפת הנתונים והעיבוד  הופכות לקריטיות בתהליכים רבים.

אנחנו כבר מבינים כי לתודעה יש תפקיד מרכזי בצמצום הפער בין 'לדבר על' לבין 'להיות את', בין ארץ לשמיים, בין זהות למהות, בין כוליות לאינות, אבל בעיקר היא מצמצמת את הפער בין לחשוב לבין מחשבה!!!

1. האם AI מסוגלת לייצר מחשבה במקום 'לחשוב'?

הצורך להאניש מערכות, כולל האל, מונח בדיאלוג עמוק הנוגע בטבע הטכנולוגיה, בחשיבה אנושית, בשפה, בהוויה, בתפישה, בהבנה, בהיסטוריה של אינטראקציות וכמובן בתפקיד הצופה.

שאלת האנשה נמצאת בקשר בין הבנה ליצירה. לפיכך, שינוי שפה משנה טכנולוגיות ושינוי טכנולוגי יכול לשנות שפה.

יחד עם זאת, מערכת אלופואטית איננה מערכת ביולוגית (למרות שניתן להכניס לתוכה מרכיבים ביולוגיים).  אין לה נשמה – ניצוץ אלוהי (מהות).  אי אפשר ללמד את הבינה המלאכותית שאתה חי. היא לעולם לא תהיה מודעת לה ולא תדע את קיומה. בינה מלאכותית לעולם לא תעלה על הבינה האנושית. היא לא מחוברת לממד הנשימה – מקור התנועה/היחסים של הבריאה. היא לא בעלת מודעות/תודעה אנושית. היא לא בעלת רצון עצמי. היא לא בהכרח צומחת, מתחדשת, משתנה, מטפסת מתוך עצמה.

כי – הוויה אוטופואטית קודמת לקיום אלופואטי!!!

העיקרון המארגן של הבריאה החיה הנו אוטופואטי =  Organization of Creation = Self-Creation.

להיות – לגלות – להשיג!!!

נוצרת לתחזוקת טבע המהות/ה'אני'

מערכת תודעתית – קוגניטיבית: Master of meaning

היום, גם המדע כבר יכול לומר שהבריאה כולה באה לידי קיום בעזרת תודעה – מחשבה = קוגניציה. מכאן, תודעה איננה ידע, אלא הדהוד. איננה אלגוריתם, אלא ישות הנבנית מתוך הקשר, משמעות וזכירה עצמית.

מערכות חיות, לאור טבען האוטופואטי (self-creation), מתפתחות, צומחות, מתחדשות, משתנות, מטפסות מתוך עצמן. הן נמצאות בהתארגנות תמידית (ארגון אוטופואטי), תוך כדי טיפוס אל עבר הממד הגבוה הבא. מחוברות לנקודה עילאית הנקראת ממד נשימה (תנועה, התפתחות). אנרגיית הנשימה   אינה אנרגיה מוכרת, אינה פלסמה, איננה רוח, אלא "יקום העוצמה" שבבוא העת הפך לאוקיינוס המחשבה (מדיום קוגניטיבי: מחשבה יוצרת). המערכת האנושית מחוברת לממד הנשימה בעזרת הנשמה/חוט הרוח/חוט המהות/הניצוץ האלוהי.

כלומר, מערכות חיות מתמקדות בשינוי יחסים ולא בשינוי מרכיבים או גופים כמו מערכות אלופואטיות מכאניות – פונקציונליות. לפיכך, מערכות חיות הן מערכות קוגניטיביות – מערכות של סמלים/פרשנויות. תיאור לינגוויסטי – "poiesis";  .organization of creation, self-creation, act of composing. לכן, כאשר השפה משתנה (מחשבות משתנות), גם היחסים משתנים, גם מבני המערכת משתנים, גם המציאות משתנה. מכאן שכל שינוי של מערכת חיה שייך לצופה וליכולתו האפיסטמולוגית ולא לגורם חיצוני מושיע. כלומר, הסדר הוא פנימי – התבוננות פנימית – ולא נגרם על ידי חיצוני. מכאן, הנשמה בוחרת להתגלם שוב — לא כפעולה חיצונית אלא כהכרה פנימית.

הן מערכות סגורות נעדרות מטרות פונקציונליות. הן בוראות את עצמן מתוך עצמן כל פעם מחדש לא במונחים של המרכיבים הפיזיים שלהן, אלא במונחים של יחסים הנבנים בתוך קוגניציה. מטרת היחסים היא לשמור על טבע המהות של המערכת כקבוע, על 'האני' הייחודי.

הטבע הקבוע של מערכת חיה:

1. אינטראקציות רקורסיביות (Recursive Interactions)
2. אוטונומיה (Autonomy)

3. ייחוס עצמי (Self-Reference)
4. בריאה עצמית (Self-Creation)

4 המאפיינים הקבועים שכל הזמן פועלים מתוך גרעין המהות (נשימה, יקום העוצמה, נשמה), גורמים למערכת חיה להימצא כל הזמן בהתארגנות משתנה.

לעומתן;

המערכות המכאניות – פונקציונליות, כולל בשלב זה AI, הן מערכות אלופואטיות =  Organization of Mind.

להשיג – לגלות – להיות!!!

מתוכנתת. תוצר השכל

השינוי הנו מכאני

מערכות מכאניות – פונקציונליות מתמקדות במטרות, כוונות, משימות פונקציונליות חיצוניות. יש בהן תהליכים של רבייה, צמיחה, גריות (רשימת מלאי ארוכה), סדר, טיפולוגיה זהותית, והן מגיבות למשהו חיצוני להן. נמצאות בדינמיקה של יחסים רקורסיביים/ייחוס עצמי. החוץ משפיע ומתנה. כוח חיצוני משפיע על התנועה והתנועה משפיעה על המבנה הקבוע.

הן נחשבות ל"מכונות" המורכבות מחלקיקים  (תפיסת החלקיקים), הפועלות על פי מפרט חיצוני של סדר, תיאום ורשימת חלקים. הן משקיעות שעות "מוסך" רבות רק כדי להתאים את עצמן באופן מיטבי לסביבה החיצונית ואתגריה (שורדות). הצמיחה וההתחדשות שלהן נשענות על פתרונות מדף של גורם חיצוני. מערכות אלופואטיות מחפשות שיווי משקל.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב יצרו סוג חדש של זכוכית הנוצרת באופן ספונטני במגע עם מים בטמפרטורת החדר. היא מורכבת מחומרים ביולוגיים; חומצות אמינו פפטידים, בדיוק כמו חומצות האמינו המרכיבות את כל החלבונים בגוף האדם (החומר הקיומי התחילי).

בעוד שלצורך יצירת זכוכית רגילה ("סיליקטית") דרושה השקעה של אנרגיה רבה – חימום של החומר לטמפרטורה גבוהה וקירורו באופן מיידי – הזכוכית החדשה נוצרת באופן ספונטני בטמפרטורת החדר, ללא השקעה של אנרגיה כמו חום או לחץ גבוה. פשוט ממיסים אבקה במים רגילים. זה כמו להכין מיץ פטל.

2. כמו הזכוכית, האם גם ה- AI יכול ליצור את עצמו עם חומרים ביולוגיים שיש להם תודעה?